#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 1 מנין לפרשת סוטה שנאמרת בכל לשון ומה היה אומר לה?	"מדכתיב &quot;ואמר אל האשה&quot; בכל לשון שהיא שומעת (כגרס' רש&quot;י, ולפנינו הוא &quot;ואמר הכהן לאשה&quot; בכל לשון שהוא אומר).<p dir=""rtl"">על מה היא שותה - על עסקי קינוי וסתירה, ובמה היא שותה - במקידה של חרש, על מה נטמאת - על עסקי שחוק וילדות, ובמה היא נטמאת - רק במזיד וברצון ולא בשוגג ובאונס, כדי שלא להוציא לעז על המים.</p>"	סוטה לב:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב: 2 מנין לוידוי מעשר שהוא בכל לשון?<p dir=""rtl"">ומה למד רשב&quot;י מוידוי מעשר?</p>"	"&quot;ואמרת לפני ה' אלוקיך&quot; ילפינן אמירה אמירה מסוטה בכל לשון, ויליף מסוטה ולא מלוים דעדיף ללמוד אמריה גרידתא מאמירה גרידתא ולא מאמירה שיש עמה ענייה.<p dir=""rtl"">רשב&quot;י אומר אדם אומר שבחו בקול נמוך וצערו בקול רם, שבחו בקול נמוך מן וידוי המעשר, וצערו בקול רם ממקרא ביכורים [לשון הברייתא גנותו, ונדחה ותני צערו] כדתניא טמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים.</p>"	סוטה לב:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 3 מפני מה תקנו תפילה בלחש [והאם חילק הכתוב בין חטאת ועולה ומדוע]?	א&quot;ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מפני מה תיקנו תפלה בלחש שלא לבייש את עוברי עבירה, שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה, ואף שחילק בדמים, את זה רק הכהן יודע, ומה שזה זכר וזה נקבה יכול להביא כבשה שאליה מסתירה ולא יודעים את המין. חטאת דע&quot;ז שחייב להביא שעירה והכל יודעים שהוא על חטא ה&quot;נ שיתבייש כדי שיתכפר לו.	סוטה לב:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב: מנין לק&quot;ש שהיא בכל לשון והאם זה לכו&quot;ע?<p dir=""rtl"">[והאם ניתן להוכיח מכאן לכל התורה כולה?]</p>"	"&quot;שמע ישראל&quot; בכל לשון שאתה שומע, וזה כדעת רבנן, אבל רבי אומר שהיא דוקא בלשון הקודש דכתיב &quot;והיו&quot; בהוויתן יהיו.<p dir=""rtl"">רבנן מ&quot;והיו&quot; לומדים שלא יקרע למפרע, ורבי לומד מדברים <u>ה</u>דברים, ולחכמים דברים <u>ה</u>דברים לא משמע להו.</p><p dir=""rtl"">רבי מ&quot;שמע&quot; לומד להשמיע לאזניך מה שאתה מוציא בפיך, וחכמים סברו כמ&quot;ד הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא.</p><p dir=""rtl"">[אין להוכיח מכאן לכל התורה כולה אם בלשון הקודש נאמרה או בכל לשון, שכאן יתכן שבא לאפוקי מהדרשה שמשמע להיפך, כל אחד כשיטתו.]</p>"	סוטה לב:		ז'
